אודות XLP

תסמונת פגם בפרוליפרציית לימפוציטים הנמצא בתאחיזה לכרומוזום האיקס (XLP), הידועה גם בשם תסמונת דנקן (Duncan's Syndrome), הינה פגם גנטי נדיר הגורם למערכת החיסונית להגיב באופן חריג למספר זיהומים נגיפיים. כתוצאה מכך, יכולה להיווצר מערכת חיסונית הסובלת מתת-פעילות (כשל חיסוני) או מיתר-פעילות העלולה ליצור מספר שווה של סיבוכים.

אודות שכיחות המחלה

תסמונת XLP היא נדירה ביותר ורק כ-100 משפחות הסובלות ממנה קיימות בעולם לפי מיטב ידיעתנו. עם זאת, יש להני שיש מספר רב של אנשים הסובלים מהמחלה שטרם אובחנו.

אודות מאפייני המחלה

תסמונת XLP יכולה להראות שלל תסמינים שונים ואיננו עדיין מודעים להיקפה המלא של המחלה. אנו מאמינים שב-XLP המערכת החיסונית אינה מסוגלת להתמודד עם מספר זיהומים נגיפיים, במיוחד וירוס אפשטיין-באר (EBV). המערכת החיסונית מאבדת את יכולת התיאום התקינה שלה ומתחילה לאבד את יכולתה התפקודית. בערך כשליש מהחולים חווים מקרים קשים של מחלת הנשיקה. שליש אחר מפתחים סרטן בתאי-הדם (לימפומה), ואצל שליש אחר מתגלות רמות נמוכות של נוגדנים (חלבונים בדם העוזרים לדם להילחם בזיהומים). במקרים נדירים יותר, חולים יכולים ללקות באנמיה חמורה או בדלקות כלי-דם (vasculitis). הופעת תסמינים שונים באותו חולה הינה תופעה נפוצה במשך המחלה.

אודות התסמינים השונים של מאפייני המחלה

  • מקרים קשים של מחלת הנשיקה.
  • לימפומה - חולים עלולים לחוות עייפות ואנמיה בנוסף להתנפחות הבלוטות.
  • היפוגאמאגלובולינמיה (רמות נמוכות של נוגדנים) - חולים עלולים לחוות זיהומים באופן סדיר.

אודות הגורמים למחלה

הסיבה למחלה נתגלתה רק ב-1999, ולכן איננו עדיין יודעים רבות עליה. היא נגרמת עי מוטציה (שגיאה) באחד מהגנים שבכרומוזום האיקס. במילים אחרות, התא אינו מקבל את ההוראות הנכונות שלהם הוא נזקק בשביל לעבוד כראוי. אצל רוב המשפחות, השגיאה מתרחשת בגן הנקרא SH2D1A. גן זה בדכ מייצר חלבון בשם SAP. שגיאות בגן הספציפי הזה לא נמצאו אצל כל החולים במחלה, ואנו עובדים מאוד קשה בשביל למצוא את הגן האחראי במקרים אלו.

אודות תורשת המחלה

כרומוזום האיקס הוא אחד מהכרומוזומים של המין: לנקבות יש שני כרומוזומים מסוג X, בעוד שלזכרים יש כרומוזום אחד מסוג X וכרומוזום אחד מסוג Y. כל כרומוזום מסוג X מכיל עותק של הגן. אם לזכר יש גן שגוי בכרומוזום האיקס שלו, הוא ילקה במחלה. עם זאת, מפני שלנקבה יש שני כרומוזומים מסוג X, הגן התקין באחד מהם יפצה על הגן השגוי של האחר. לפיכך, גברים בלבד לוקים במחלה זו, למרות שנקבות עלולות להוריש אותה גם אם הן חסינות אליה. זוהי מחלה עם תאחיזה לכרומוזום האיקס ולכן יש אפשרות לאבחן זכרים אחרים הסובלים ממנה בתוך משפחה נתונה.

אודות הימצאות המחלה בכל ילדי המשפחה

במילה, לא. המחלה לא בהכרח קיימת בכל זכרי המשפחה - במקרה ואם נושאת את המחלה, בכל פעם שהיא תלד בת, יש אפשרות של 50% שהוולדה תישא את המחלה. בכל פעם שהיא תלד בן זכר, יש אפשרות של 50% שהילד ילקה במחלה.

אודות שיטת אבחון המחלה

האבחנה תלויה בדפוס המחלה בילד ובמשפחתו. ברוב הילדים אפשר לאבחן את המחלה בעזרת בדיקת דם. בדיקה זו בוחנת אם החלבון הגורם לתאים לעבוד באופן תקין אכן קיים (SAP), ובנוסף מחפשת אם יש ”שגיאה“ בגן. במשפחות מסוימות אין שגיאה באותו גן מסוים והאבחנה אפשרית ע“י הסיפור הקליני בלבד.

אודות הטיפולים למחלה

כשלב ראשוני, טיפול יינתן לתסמינים של הילד. טיפול זה עלול להכיל תרופות אנטי-ויראליות, טיפול בנוגדנים או טיפול בסטרואידים. טיפולים משלימים מתמשכים, כגון טיפול בנוגדנים ואנטיביוטיקה, יינתנו בטווח קצר עד בינוני. כיום, השתלת מח-עצם הוא הטיפול הסופי המועדף. טיפול זה עלול להיות תהליך קשה המצריך אשפוז ממושך.

אודות הצפי של האנשים הלוקים במחלה

70% מהחולים מתים עד גיל 10 ללא שום טיפול. למרות זאת, ככל שהמחקר על המחלה מתקדם, אנו מגלים מבוגרים שהפגינו סימנים של מקרים מתונים יותר.

נכתב מחדש ברשות ביה“ח לילדים גרייט אורמונד סטריט הוספיטל, אשר בלונדון, אנגליה
(Great Ormond Street Hospital for Children, London).